בעולם העסקי יש לא מעט סכסוכים ומחלוקות, בין של תאגידים, ובין של יחידים, והמגמה כיום היא להעדיף לטפל בפתרונות שלהם בדרך הבוררות או הגישור. דרך זו היא מסלול חליפי למסלול הליטיגציה בבתי המשפט שכידוע הינו מסלול יקר, ממושך ומלווה בנזקים משניים. גם בתי המשפט נוטים להציע כיום לצדדים המתדיינים הליכים של פשרה בדרכים שונות, ביניהם להיכנס למסלול גישור או בוררות ולעיתים אף לכפות זאת על הצדדים.
היתרון של הליך זה הוא בכך שהמגשר מביא את הצדדים לפתרון שיהא מוסכם על כולם. פתרון מתוך הסכמה בדרך- כלל גם גורם לצדדים לכבדו. המגשר, שהינו ניטרלי בסכסוך, יודע לאתר את האינטרסים שמתחבאים מאחורי העמדות של כל צד, ולנצל זאת כדי לקרב בין הצדדים לפתרון באופן מותאם לסיטואציה ולאנשים.
הליך הבוררות, שהוא הליך מעין שיפוטי, מביא לצדדים את החלטת הבורר בסוגיה שבמחלוקת, לאחר שהקשיב לכל צד שטוען טענותיו ועיין בראיות. יתרונו במהירות ההליך ובהיותו פחות יקר מהתדיינות בבית המשפט. חסרונו הוא במוגבלות שיש על יכולת ערעור על פסק הבורר.